חפץ חיים על ספרא, צו, פרק טז י

(י) וכן היה ר' שמעון אומר. איידי דאיירי בדרשא דר' שמעון דכל כהן שאינו מודה מייתי נמי אידך דר' שמעון דדריש בקרא דמלאכי שהוכיח את בני דורו וזירזם על עניני עבודה:

המשמשים את הגוף. שהגוף מקבל הנאה מהם:

אינם נמנעים לעשותם. אדם לחבירו:

ואין נוטלים עליהם שכר. אלא עושהו בחנם:

הדלק לי את הנר הזה. מנרך שזה נהנה וזה לא חסר:

ואגף לי את הדלת אחרי. [כצ"ל]. עם יציאתי שהוא דבר שאין בו טורח:

לא עשיתם עמי חנם. כצ"ל [הגר"א] וביאורו הלא הגפת הדלת של בהמ"ק וכן להאיר על המזבח הוא דברים קטנים שעשיתם עתיד אני לשלם שכר ועל אחת כמה וכמה דברים שדרך העולם לשלם שכר בודאי לא יקופח שכרכם ואם כן מנחה בודאי לא ארצה מידכם בחנם וע"כ יש לכם להיות זהיר מאוד בעבודה ומש"כ אין לי חפץ בכם גם כן על בחנם קאי אלא עתיד אני לשלם שכר עבור הכל: