חפץ חיים על ספרא, צו, פרק טז ט
Chafetz Chaim on Sifra, Tzav, Chapter 16 9 · חפץ חיים על ספרא · free full Hebrew text
Open in the reader →(ט) א"ר שמעון. ר' שמעון כתנא קמא סבירא ליה דטמא בשעת הקטרה חולק ומשום הכי מוקי לקרא למילתא אחרינא:
(שאינו מודה בעבודה 3 שאינו מודה בעבודה. עיין פירש"י שהעתקנו בביאורנו דהיינו שכופר שהוא מפי ה' וקשיא דאם כן כופר גמור הוי והוא בכלל האפיקורסים וכידוע שאפילו האומר כל התורה מן השמים חוץ מפסוק אחד או אות אחת שמשה מפי עצמו אמרו אינו בכלל ישראל ומורידין ולא מעלין ומאי אין לו חלק בכהונה דקאמר? ולולא דברי רש"י הייתי מפרש דלאו בכפירה מיירי אלא שאינו מקבל עליו לעסוק בעניני עבודה וכן משמע בבכורות דל ל ע"ש שזה לשון הגמרא שם: "עכו"ם שבא לקבל ד"ת חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו וכן בן לוי שבא לקבל עליו דברי לוויה" (לשורר ולשרת ולהיות שוער) "וכהן שבא לקבל דברי כהונה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו שנאמר "המקריב את דם השלמים וגו'" העבודה מסורה לבני אהרן כל כהן שאינו מודה בה אין לו חלק בכהונה". עכ"ל הגמרא. . שאומר בלבו דברי הבל הן ולא ציוה המקום להקריב לו קרבנות אלא משה בדה מלבו (רש"י חולין דף קל"ב):
אין לו חלק בכהונה. אינו חולק בקדשים דהכי קאמר קרא: המקריב את דם השלמים ואת החלב – המודה בהקרבת הדם והחלב, לו תהיה שוק הימין למנה. שאינו מודה – לא:
לא זו בלבד. הקרבה דהיינו הולכה דשייכא בדם ובחלב בעינן מודה בה אלא הוא הדין לשאר עבודות המסורות לבני אהרן:
יציקות ובלילות. שנותן שמן בכלי קודם לעשייתה ונותן סולת וחוזר ונותן שמן ובולל וחוזר ונותן שמן לקיים מצות יציקה ויצק עליה שמן כדלעיל בפרשה ויקרא ולית ליה לר' שמעון מקמיצה ואילך מצות כהונה דדריש ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה והביאה אל בני אהרן וא"ו ד"והביאה" מוסיף על ענין ראשון. מה קמיצה בכהן אף יציקה ובלילה בכהן. הכי מפרש בהקומץ רבה (דף יט.):
ופתיתות. מנחת מחבת ומרחשת ומנחת מאפה תנור שהיו נקמצות לאחר אפיה פותתן ומחזירן לסלתן וקומץ דכתיב "פתות אותה פתים וגו'":
והתנופות. בקרבנות הטעונים תנופה מוליך ומביא מעלה ומוריד:
וההגשות. במנחות הטעונות הגשה מגיעה בקרן דרומית מערבית בחודה של קרן:
וההקטרות. של חלבים ואימורים. [והגר"א בהגהותיו כתב "וההקטרות מיותר", וטעמו דהא קאמר מתחלה "לא זו בלבד" וקאי על הפסוק "המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן" ומה דחשיב אחר כך הזאות קסבר האי תנא דהמקריב היינו הולכת הדם כפירש"י אבל את החלב בודאי הקטרה היא דסמיך ליה "והקטיר החלב". אי נמי לדברי הגר"א להכי קחשיב הזאות משום דכלל נמי הזאת שמן של מצורע]:
וההזאות. מתן דמים של קרבנות והזאות שמן של מצורע:
ועריפה עגלה. בכהנים הוא כדכתיב "ונגשו הכהנים בני לוי":
ונ"כ בפנים. במקדש כדכתיב "וישא אהרן את ידיו וגו'" (ויקרא, ט):
תלמוד לומר מבני אהרן לרבות כל עבודה שהיא מסורה לבני אהרן. כהן שאינו מודה בה אינו חולק בקדשים ולאפוקי שחיטה והפשט וניתוח שהיא אינה מסורה לבני אהרן: