חפץ חיים על ספרא, צו, פרק טו ה

(ה) יכול יהיו חייבים עליו. מיד אם אכלו בשר בטומאה קודם שנזרק הדם:

ת"ל אשר יקרב. ר' אלעזר מפרש לה ואזיל וכי יש נוגע חייב? והלא אינו חייב אלא אם כן אכל כדכתיב "איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל וגו':

שיוכשר ליקרב. ואקדשים קאי והכי קאמר - איש אשר יקרב מתירי קדשים ואחר כך יאכלם וטומאתו עליו כדמפרש אכילה בקרא דבתריה:

יש לו מתירין. כגון אימורים ובשר שהדם מתירן. ושירי מנחה שהקומץ מתירן:

ואת שאין לו מתירין. כגון מנחת כהנים ומנחת כהן משיח:

משקדשו בכלי. שהוא המכשירו לאכילת מזבח האמורה בהן: