חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרשה י א
Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Section 10 1 · חפץ חיים על ספרא · free full Hebrew text
Open in the reader →(א) זו היא מיתה ודאי. לפי שמדבר למעלה באבר מן החי וכאן הוא מדבר בנבילה ממש:
מן הבהמה. דתיבת "מן" יתר הוא להראות דיש מן הנבילה שמתה שהיא מטמאה ויש מן המתה שאינה מטמאה ואיזו זו טרפה ששחטה שאף על פי שהיא מתה אינה מטמאה שהשחיטה טיהרה:
שלא השם פוסלה וכו'. פי' כמו בבהמה טמאה אין השם הפוסלה מידי אכילה מביאה לידי טומאה אלא מיתתה, כי כל הטמאים אף על פי שנקראו טמאים בחייהם אינם מטמאים עד שימותו. אף טרפה – אף על פי שנפסלת מן האכילה בשביל טרפות – אין לה טומאה עד שתמות וממילא אם שחטה טהורה:
וטרפה אסורה קודם למיתתה. ר"ל דעל ידי שנטרפה קודם למיתתה נאסרה ואינו מועיל לה השחיטה להתירה באכילה:
מה בהמה וכו' אף וכו'. ר"ל כמו שאין השחיטה מועלת לה להטרפה להיתר אכילה כך לא תועיל לה לטהרה ותשוה הטרפה לבהמה טמאה בשני הדרכים – לאכילה ולטומאה. תלמוד לומר "מן הבהמה וכולי":