חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרשה י ג

(ג) שלא היתה לה שעת הכושר. שאסורה מעולם ולכך דין הוא שלא תועיל לה השחיטה לטהרה:

שהיתה לה שעת הכושר. קודם שנטרפה:

הרי שנולדה טרפה מן הבטן מנין. שאף באופן זה תהיה השחיטה מטהרתה ואי לא אשמועינן קרא לא הוי ידעינן:

שיש למינה שחיטה. ואם כן דין הוא שיטהרנה השחיטה בכל גווני:

בן שמנה יוכיח. ר"ל שנולד לשמנה חדשים חי שאף על פי שיש למינו שחיטה, דהיינו אם לא היה נולד היה מועיל לו שחיטת אמו אף להתירו באכילה, מכל מקום השתא שיצא ממעילה אין מועיל לו השחיטה כלל לטהרו מידי נבילה. אף אתה וכו':

אשר היא וכו'. דתיבת "היא" יתירא דהוה ליה לומר "אשר לכם לאכלה" ולזה דרשו שהוא מיעוט למה שלמעלה דמיירי בשרץ:

שלא עשה דמה כבשרה. דשיעור נבילה בכזית ודמה שיעורו ברביעית קודם שיקרוש:

השרץ שעשה דמו כבשרו. לטמא בכעדשה וכדאיתא לעיל בפרשתא ה':