חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרק ה ח

(ח) מה ארבה. וסלעם וכולי המפורשים יש להם ארבע וכולי:

וקרסולין. הם שני רגלים ארוכים לבד הארבעה. והם סמוך לצוארו ממעל לרגליו לנתר בהם; כשהוא רוצה לקפוץ מתעצם בהם וקופץ:

והנה ארבע סימנים אלו – שנים מהם מפורשין בתורה, והם רגלים וקרסולין דכתיב "אשר לו כרעים ממעל לרגליו לנתר בהם" (והכרעים הם הקרסולין). וד' כנפים וחופים את רובו ילפינן לה בגמרא מכלל ופרט וכלל, שהפרטות האמור בתורה דהיינו ארבה וסלעם ואינך כולם יש בהם ד' סימנים אלו. וכאן יליף לה מלמינהו שהוא יורה לנו שנלמוד מהמפורש עוד דברים כשיש ד' סימנים האלו אצלם:

ר' יוסי אומר ושמו חגב. יש דעות בראשונים אי ר' יוסי מפרש דברי תנא קמא; דעוד יש תנאי אחר שצריך שיהיה שמו חגב ותנא קמא גם כן מודה לו בזה. ויש אומרים דר' יוסי פליג אתנא קמא, דלתנא קמא לא בעי שיהיה שמו 'חגב' ודי בארבע סימנין אלו (עיין בר"ן סוף פרק אלו טרפות):

אף על פי שאין לו עכשיו. ד"אשר לא כרעים" כתיב באל"ף וקרינן בוי"ו. שירצה – אף על פי שאין לו עכשיו ועתיד להיות אחר זמן גם כן מהני: