חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרק יב ב

(ב) השלשולין. אותם התולעים הארוכין שיוצאין מן הארץ שאין להם לא יד ולא רגל:

ואת הדומה לדומה. שיש מינין שאין הולכין על גחון ממש אלא שהם מתגלגלין על מעיהן כעין נחש והשלשולין:

עקרב והחיפושית הולכים על ארבע רגלים ארוכים וחזקים והחיפושית יש לה יותר מארבע רגלים אלא שהעליונים אין משמשין כ"כ ויש מינין אחרים דומי להם אלא שאין רגליהם ניכרין כל כך:

מרבה רגלים זה נדל. שרץ שיש לו רגלים מראשו ועד זנבו לכאן ולכאן:

עד כל מרבה להביא את הדומה וכו'. כי יש מינין שהן מרבה רגלים קרובים לנדל ויש אחרים מועטים מהם אבל מכל מקום יש להם יותר מארבעה ומשום הכי תנא "את הדומה ואת הדומה לדומה":

להביא את התולעים שבעיקרי זיתים. פי' שהתליע הפרי בעוד שהוא בעיקרו במחובר:

תלמוד לומר לא יאכלו. הוא הפסוק שרמז עליו בראש הפרק: