חפץ חיים על ספרא, מצורע, פרק א ו

(ו) תמות המשתלחת. ולא נאמר דיביא אחרת וישחוט אותה והמשתלחת תשאר במקומה אלא יביא תרי אחריני וישחוט אחת וישלח השניה וזאת שהיה לו מניחין אותה שתמות:

ישפך הדם. היינו שיביא תרי אחריני והדם ישפך:

הכי גרסינן תלמוד לומר את הצפור החיה וגו'. וטבל אותם בדם הצפור השחוטה [הגר"א וזית רענן]. ופי' מלמד שמעכבין זה את זה:

ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב. פי' הם שלשתן גם כן לעצמן באגודה אחת:

וטבל מה תלמוד לומר. פי' מה הוסיף עוד לומר אותם ואת הצפור החיה, היה לו לומר וטבל בדם הצפור השחוטה ואנא ידענא דאכולהו קאי: