חפץ חיים על ספרא, מצורע, פרק א ז

(ז) השחוטה ולא המלוקה. דהשחוטה מלה יתירה דכבר אמר "ושחט את הצפור" אלא לאשמועינן דבמליקה פסולה:

והלא דין הוא. להכשירה במליקה ולהכי אצטריך קרא:

הואיל ודרך הכשרו. של מצורע בפנים הוא בעוף כאשר יהיה דל ורק והכשרו בחוץ הוא גם כן בעוף בצפרים ואם כן היה לנו לומר שיהיה אופן בהם שוים:

אין כלי חרס על מים חיים. פי' משום דכתיב לעיל ושחט את הצפור האחת אל כלי חרס על מים חיים מהאי קרא הוה אמינא שישחט את הצפור לכלי חרס ואותו הכלי חרס יעמידנו על מים חיים ואין כאן תערובת דם ומים כלל. משום הכי כתב רחמנא האי קרא אחרינא בדם הצפור על המים החיים ולא כלי חרס על מים חיים דבעינן לערבו דוקא: