חפץ חיים על ספרא, קדושים, פרשה ד ג

(ג) אשר יתן מזרעו למולך לא שיתן מזרעו מכך וכך. הקרבן אהרן פירש דר"ל דוקא למולך ולא לשאר עבודה זרה ור"ל "מכך וכך" – אפילו הוא בזה האופן שהוא עושה למולך:

אשר יתן מזרעו למולך מה תלמוד לומר. פי' והלא כבר כתיב לעיל "ומזרעך לא תתן". ועל זה משני יכול אפילו העביר ולא מסר יהיה חייב. פי' שלא מסר את בנו לכומרים להעבירו באש שזו היה דרך עבודתן אלא העבירו בעצמו גם כן עיינו אומרים שהוא חייב, ומה שאמר "לא תתן להעביר" לרבותא דאפילו המסירה על ידי אחר חייב. תלמוד לומר "אשר יתן מזרעו", ר"ל שחזר ושנה וכתב "אשר יתן מזרעו" לאשמועינן דדוקא על ידי נתינה לכומרים אבל שלא על ידי נתינה פטור:

תלמוד לומר לא תתן להעביר. ומשמע ליה לתנא נתינה הבאה לכלל העברה ולא משמע ליה נתינה על מנת להעביר לחייבו על ידי נתינה לחוד:

שלא באש. אלא שיהיה מוליך ומביא לחוד גם כן יהיה חייב: