חפץ חיים על ספרא, קדושים, פרשה ד ד

(ד) מות יומת בבית דין. כשאר "מות יומת" האמור בכל מקום:

ד"א עם הארץ שבגינו וכו'. הוסיף דרש זה דאי לאו הכי הול"ל "העם ירגמוהו":

על ידי הדברים הללו. פי' שבשביל קיום כל הדברים הללו עתידים לירש את הארץ כדכתיב בקרא "כי כל אלה עשו ואקוץ בם ואומר לכם אתם תירשו את אדמתם":

ירגמוהו ולא בכסותו. שיהיה ערום בשעת הרגימה:

באיש ולא בצבור. שאין כל הציבור נכרתין:

ולא שוגג ולא מוטעה. דשוגג ומוטעה כשעושה אינו הוא הוא העושה כי אילו ידע מהו עושה לא יעשנו:

ועמו שלום. כי לא ילכדו עמו כשאין בידם למחות: