חפץ חיים על ספרא, קדושים, פרשה ד ב

(ב) אם כן. פי' כיון שכבר רבינו הכל מה יש לנו עוד לרבות וע"כ דרשו שבהכרח נאמר שלא ריבה אלא במה שהם חוץ מישראל שהם העכו"ם:

שבאו על עריות האומות. שיש עריות שנאסרו על האומות מן התורה כגון אשת איש ואמו דכתיב "יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו" ודייקינן דוקא באשתו ולא באשת חבירו. ויש עוד כגון אשת אביו ואמו אליבא דרבי עקיבא (עיין בסנהדרין דף נ"ח):

שידונו בדיני האומות. דהיינו בסייף, דכל מיתה האמורה בבני נח אינה אלא בסייף:

ושבאו על עריות ישראל. פי' אבל אם באו על עריות ישראל מרבינן מריבויא ד"איש איש" שידונו בדיני ישראל. ופירשו בסנהדרין (דף נז:) דהני מילי שידונו אותם בדיני ישראל ולא בדיני עכו"ם הוא לענין שני דברים: אחד לענין נערה המאורסה דלדידהו לית להו מיתה בנערה המאורסה אלא בבעולת בעל דכתיב "והיא בעולת בעל", אבל כשבא על נערה המאורסה של ישראל נידון משום ריבוי הכתוב בדינא דידן דהוא בסקילה. ועוד נפקא מינה לענין אשת איש כגון שנכנסה לחופה ולא נבעלה ובא עליה עכו"ם, דלדידהו לית להו מיתה בזה דכל זמן שלא נבעלה אין עליה שם אשת איש ודיינינן ליה בדינא דידן דהוא בחנק:

והנה התנא דרש הריבוי ד"איש איש" לגבי עריות דכתיב בתר הכי בההיא פרשה משום דעל ע"ז מולך בלאו הכי בן נח מוזהר כשאר עבודה זרה (זית רענן):

שידונו בדיני ישראל. ואף על גב דלעיל בפרשה אחרי פי"ג הלכה א' אמרינן התם "איש מה תלמוד לומר איש איש לרבות את העכו"ם שמוזהרין על עריות כישראל", ומוקמינן בסנהדרין (דף נז:) דקאי על עריות ישראל כגון בארוסה וכנ"ל – אפשר דמהתם לא הוי ידעינן באיזה מיתה דנין אותו דאפשר שדנין אותו בדינא דידיה דהוא בסייף והכא מרבינן דדנין ליה בדינא דידן דבסקילה וכנ"ל: