חפץ חיים על ספרא, קדושים, פרק י ו

(ו) בשם. היינו בשם גמור שאינו כינוי והיינו בשם בן ד' אותיות כמו שנקרא באלף דלת:

או אינו אלא בכינוי. והיינו שדי צבאות חנון ורחום וכדעת ר"מ בשבועות (דף לה.):

שאין תלמוד לומר שם. ד"בנקבו יומת" היה לו לומר דממילא ידעינן דהדר לשם דהרי אמר "ונוקב שם ה'", ואם אינו ענין לו תנהו למקלל אביו ואמו שצריך שיהיה בשם:

הואיל ואמרה תורה השבע. "שבועת ה' תהיה בין שניהם":

ואל תשבע. לשקר (ויקרא, יט):

קלל. "יתן ה' אותך לאלה":

ואל תקלל. "אביו ואמו":

מה השבע בשם. כדאיתא במכילתא על פסוק "שבועת ה' וגו'" דהיינו ביו"ד ה"א:

מה קילל בשם אף לא תקלל בשם. כצ"ל [הגר"א] וכן איתא בגמרא. ומה דכתיב "בנקבו שם" איצטריך ליה לכדדרשינן בסנהדרין (דף נו.) עד שיברך שם בשם: