חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה ז ה

(ה) ובל תזרק את הדם. היינו מלא תקריבו דגבי מעוך וכתות, ובל תקטיר את כל החלב מן הפסוק "ואשה לא תתנו מהם". ובל תקטיר מקצתו מדכתיב "מהם" (תמורה ה, א):

אף משום בל תקבל את הדם. טעמו דכתיב "ומיד בן נכר לא תקריבו" דלא איצטריך דמאי שנא קרבן זה משאר קרבנות, אלא לרבות קבלת הדם. ורבנן ס"ל דאצטריך לגופיה דסד"א הואיל ובני נח אין מצווין על המומין כשהם מקריבים לשמים על במתם - אנן נמי נקבל מינהון במומין, ורק שלא יהא מחוסר אבר. קמ"ל לא תקריבו מכל אלה דלא מקבלינן:

מלמד שאין מרצין. פי' אין דם בעלי מום מרצה כלל שאפילו עלה למזבח ירד (זבחים פד, א):