(ד) הרי בל תשחט אמור למטה. מפרש בפרק קמא דתמורה תרי לא תקריבו אמרו בפרשה, חד "כל אשר בו מום לא תקריבו" והשני עורת וגו' לא תקריבו, ותרתי למה לי, אלא הראשון על המקדיש בעל מום והשני על השחיטה הבא אחר ההקדש. ואם כן המקדיש בעל מום ושוחטו עובר על שני לאוין - בל תקדיש ובל תשחט: