חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה א יד

(יד) מעשה ביוסף בן פסכס. כהן היה:

נומא. היה מכה והוצרך לחתוך רגלו שלא יכלה הגוף:

צא לך. דאבר מן החי מאדם מטמא באהל כאבר מן המת דנפקא לן בספרי "או בעצם אדם - זה אבר מן החי", ואיתקש בהאי קרא למת לטומאת שבעה ולאוהל:

הצדיק אבד וצדקו עמו. דליכא למימר כפשטיה שהצדקות גורם לצדיק שיאבד הא כתיב "דרכיה דרכי נועם" אלא הכי קאמר הצדיק באבידתו עומד בצדקו כגון יוסי שסבל היסורים בשהיית חיתוך אברו שלא יטמא בנו: