חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה א טו

(טו) לא יטמא בעל בעמיו מה תלמוד לומר. פי' והלא כבר נאמר למעלה שהוא מטמא לאשתו דכתיב כי אם לשארו וע"כ איירי הך קרא באשה פסולה שהיא מחללת אותו ופשיטא שאינו מטמא לה:

בין פסולים. כגון כהן שהיה לו אח ממזר מיטמא לו כדלעיל בהלכה ה' לענין אמו והוא הדין לשאר קרובים:

תלמוד לומר לא יטמא בעל בעמיו. והיינו לאשה שהיא מחללת את זרעו כגון אלמנה לכה"ג גרושה לכהן הדיוט, וזהו מה דמסיים הכתוב "להחלו", באשה שהיא מחללת אותו: