חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה יד ד

(ד) ולא הביאו המקושש עמו. מדכתיב "אותו" משמע שהיה אז עוד אחד שראוי להביאו ע"ד משפטו והוא המקושש ששניהם היו בפרק אחד כדלקמיה, דענין ההבאה כדי להניחו במשמר עד שיתברר להם משפטו ואין חובשין שנים ביחד כדלקמיה: