חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה יד ג

(ג) בכל יום. כל זמן שהיו נושאים ונותנים בבדיקת עדים דנין עמהם ובודקים אותם בכינוי:

יכה יוסי את יוסי. הוא מרמז על השם שהוא גימטריא פ"ו כמנין אלהים, ולהכי נקט יכה זה את זה משום דילפינן התם דאינו חייב עד שיקלל שם בשם:

לא היו הורגים בכינוי. שהרי לא שמעו מפיהם אלא קללת כינוי:

לחוץ. דגנאי הוא להשמיע ברכת השם לרבים:

ולא מאחין. שנשארו קרועים תמיד: