חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה יד ה

(ה) ולא הניחו המקושש עמו. מדכתיב "ויניחוהו" משמע אותו לבדו אף על פי שהיה עוד אחר עמו, והטעם דגזירת הכתוב שאין חובשין שנים ביחד (ר"ש). והראב"ד כתב הטעם שלא היה ספיקו כספיקו של מברך את השם:

באיזה מיתה ימות. אם בחנק כסתם שאר מיתה הנזכרת בתורה או בסקילה דע"א ושבת שקולים הם, דכל אחד מהם שקול כנגד כל המצות, ועל זה אמר כי לא פורש מה יעשה לו, ר"ל מה מיתה יעשה לו:

וכאן הוא אומר לפרוש להם ע"פ ה'. אם ימות או לא: