חפץ חיים על ספרא, אמור, פרק ב ט

(ט) שתהא פסולה מן הכהונה. כגון שיש לו לכה"ג בן חלל ואותו חלל נשא ישראלית והוליד בת, אותה בת אסורה לכהונה, והיינו בעמיו שמתייחסת על שם אביה והוא פסול. אבל אם היא בת חללה נקבה כשרה לכהונה דלא קרינן בה "בעמיו" של כה"ג דאינה מתייחסת אלא על אביה ישראל. ובפרק עשרה יוחסין (קידושין עז, א) יליף זה הדבר בגז"ש נאמר כאן בעמיו נאמר להלן לא יטמא בעל בעמיו, מה להלן זכרים ולא נקבות דכתיב "בני אהרן" ולא בנות אהרן, אף כאן דוקא זכרים:

בת גר זכר. אפילו מישראלית פסולה לכהונה. ועי"ש בדף ע"ז בגמרא טעמו: