חפץ חיים על ספרא, אמור, פרק יח יא

(יא) היא שאם נפרסה וכו'. ד"היא" משמע בהויתו יהא וה"ק קודש קדשים כאשר היא שלם בהויתו. ובפרק א' במנחות (ח.ט.) (מנחות ח, א) מפרש בין שנפרסה משנפרקה מעל השולחן קודם שהקטירו הבזיכין ובין שנפרסה בעודנה על השולחן. מיהו אם משפרקה נפרסה אף דהלחם פסול מכל מקום מקטיר הבזיכין:

ת"ל לאהרן הא כיצד וכו'. הנה יש כאן כמה גרסאות וכולן דחוקות. והנכון שבכולם גירסת הגר"א " תלמוד לומר לאהרן ולבניו, אי לאהרן ולבניו יכול לכולם, ת"ל לו, הא כיצד וכו' ". והכי פירושו: אי היה כתיב לאהרן ולבניו לחוד ולא כתוב "לו" הוה אמינא שיחלקו לכולם בשוה, ת"ל לו, הרי דגילתה התורה שהוא העיקר. הא כיצד? ר"ל וע"כ מההכרח שכונת התורה שהוא שקול כנגד כל בניו, וע"כ יטול הוא מחציתו שלא על ידי חלוקה ובניו מחצית השנית על ידי חלוקה:

מה אהרן כה"ג וכו'. דמה שזיכתה התורה לאהרן ליטול מחצה הוא מפני היותו כה"ג, ואם כן הוא הדין למי מזרעו שיהיה כה"ג:

אלא לאחר מתנות האישים. לאחר שנקטר קומץ לבונה:

לבית עולמים. ולא בבמה דאין מנחה בבמה (ר"ש):