חפץ חיים על ספרא, אמור, פרשה יד א

(א) אף על פי שלא היו ממזרים באותו השעה הוא היה ממזר. כן הוא גירסת הילקוט והראב"ד, וכן גרס הגר"א באדרת אליהו וביאורו נראה פשוט אף על פי שלא וכו' מפני שכל ישראל היו מיוחסים וכשרים, שהקב"ה העיד עליהם וחתם שמו כמו שכתב רש"י בפרשת פנחס, אך זה האחד היה ממזר. וכתב הראב"ד דס"ל עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. ויש גורסים "כממזר", דמדינא עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר אך דחשבוהו בני ישראל כממזר מפני שאמו היתה זונה:

מלמד שנתגייר. אע"ג דלא היה צריך גיור, דבין אם הוא ממזר ובין כשר עכ"פ ישראל הוא – תירץ הרמב"ן דמה שאמרו שנתגייר הוא שנכנס לברית מילה וטבילה והרצאת דמים בשעת מתן תורה ככל ישראל והוצרכו לומר בזה שנתגייר לומר שהיה בתוך בני ישראל בקבלת הברית ולא נמשך אחר אביו: