חפץ חיים על ספרא, אמור, פרק יח י

(י) מלמד שאכילתה במקום קדוש. פי' מזה הכתוב אין אנו יודעין רק שאכילתה במקום קדוש, מנין אף לישתה וכו':

ת"ל והיתה. כל הוייתה צריכה להיות במקום קדוש והוא כדעת ר' יהודה דלקמן:

הכי גרסינן ומנין שאף שתי הלחם וכו' [הגר"א בהגהותיו].

ת"ל כי קודש קדשים. ושתי הלחם גם כן קודש קדשים וכי היכי דמרבינן לישה ועריכה לענין לחם הפנים הוא הדין לענין שתי הלחם:

בבית פאגי. היא אפי' חוץ לחומת ירושלים דלא ס"ל הדרש ד"והיתה":