חפץ חיים על ספרא, בהר, פרשה ו ד

(ד) וגם מבני התושבים הגרים עמכם. פירוש, שאומות אחרות שאינם משבעה אומות נתיישבו כאן הם ונשיהם והולידו בנים, התיר הכתוב לקנות הבנים לעבדים:

הכי גרסינן אין לי אלא בניהן ובנותיהן, הן עצמם מנין. אפשר שהחמיר בהן הכתוב כדי שלא ילמדו ממעשיהם והתיר בדורות שיצאו מהם, וכעין שמצינו כעין זה במצרי ואדומי לגבי גיור, ואפשר דהוא הדין בענינינו:

מה תלמוד לומר. פירוש, מה בא הכתוב לרבות בזה הלא הכל נכלל במה שאמר "וגם מבני התושבים":

מכל משפחות האדמה. פי' שאינם משבעה אומות:

מותר אתה לקנותו עבד. דשדינן ליה בתר אביו ולא בתר אמו:

ת"ל וממשפחתם אשר עמכם. פי' שיוצאים ממשפחתם של אלו התושבים אשר עמכם אף שהולידו אותם מבנות הארץ:

ת"ל אשר הולידו בארצכם. דמשמע שהמולידים יהיו מבני התושבים, וההולדה שהיא אמם היולדת יהיה בארצכם, ר"ל מבנות הארץ, אבל לא אם המולידים מארצכם. ורש"י פרק ג' דקידושין (דף טז.) גריס בשם התורת כהנים "ולא מן הכנענים שבארצכם", ופי' שהמולידים הם כנענים, וכן הסכים הר"ש לגירסא זו:

מה אחוזה ניקנית בכסף וכו'. כדיליף בפרק קמא דקידושין: