חפץ חיים על ספרא, בהר, פרשה ו ה

(ה) אותם לבניכם וכו'. דהאי "אותם" מיעוטא הוא, ובא להורות דאין אדם מוריש זכות שזכתה לו תורה בבתו, והוא מעשה ידיה, לבניו אם לא מה שעשתה בחייו דכבר זכה בהם האב:

המוחזק אחריו בנו. דכל בן לאביו בחזקה אתי, דדלמא שכיב אשתו עם איש אחר וילדה ליה, ולזה אמר מנין דמחזקינן שהוא בנו:

ת"ל וכו' אחריכם. דמלת "אחריכם" יתירה, ולזה פירשו דה"ק "לבניכם" הנגררים ומוחזקים "אחריכם" דבזה הם בניכם:

מה אחוזה וכו'. כדילפינן לעיל מ"או קנה מיד" - בדבר המטלטל מיד ליד אל תונו, ולא בקרקע: