חפץ חיים על ספרא, בהר, פרק ו ח

(ח) מה ת"ל. "כי בתי ערי הלוים"? לכתוב "כי היא אחוזתם" וממילא דבבתי עריהם משתעי קרא דהא אמר מקודם "וערי הלוים בתי ערי אחוזתם":

ישראל שירש וכו'. התשובה על שאלתו "מה תלמוד לומר" איננו מיושב עדיין עד סוף דבריו מפני שהוא רוצה לסדר דרשותיו על סדר הכתובים, על ראשון ראשון, כדרך התורת כהנים:

יכול יגאל כסדר הזה. היינו כסדר גאולת לוים שהיא לעולם, ואינו ממתין ב' שנים ואינו חלוט לסוף שנה אחרי שהיא מערי הלוים:

ת"ל ואשר יגאל מן הלוים. ודרשינן לעיל לאפוקי בן לוי נתין וממזר, וכ"ש ישראל שירש את אבי אמו לוי שישראל גמור הוא:

אי אשר יגאל. כלומר, אילו לא אמר קרא רק "אשר יגאל" הייתי אומר דלא חש קרא אלא אגואל שיהיה מן הלוים אבל לא אבית, ואם כן לוי שירש את אבי אמו ישראל והבית מישראל יכול יגאל לעולם כמו הלוים בקרקעות שלהם:

ת"ל כי בתי ערי הלוים. דמשמע דבערי הלוים תלה רחמנא גם כן, לאפוקי לוי שירש קרקע מאבי אמו ישראל, ואם בעינן שהגואל יהיה לוי והבית יהיה בערי הלוים:

אלא בערי הלוים. שצריך שיהיו בתי הלוים, אבל עד שיהיה לוי לא בעינן, ואם כן ישראל שירש את אבי אמו לוי גואל לעולם וכל שכן בן לוי נתין או ממזר בודאי גואל לעולם:

להגיד מה גרם. פי' לכך הרבה להם להלוים כמה גאולות, שמתחלה בחר בהם ורוצה שתתקיים אחוזתם לעולם: