חפץ חיים על ספרא, בהר, פרק ו ז

(ז) פרט לבן לוי נתין. שאביו הלוי נשא נתינה או שבא מן הממזרת, והכי משמע: "מן הלוים" – למקצת הלוים נתתי רשות לגאל ולא לכולם, וכל שכן ישראל שירש את אבי אמו לוי שהרי ישראל גמור הוא:

ויצא ממכר. פי' אלו כתב רק "ויצא ממכר" ולא כתב "בית" הוה אמינא אפילו שטרות ומטלטלין של לוי אם מכרם יוצא ביובל, דהכל נכלל בשם "ממכר":

ת"ל בית ועיר ואחוזה. למעט אלו השלשה דברים:

ואם כן מה ת"ל ממכר. פי' אחר שבית אין ושאר דברים לא – למה כתב "ממכר"? לומר שגם בקרקע אינו יוצא ללוי ביובל אלא מה שמכר אבל מה שהקדיש אינו יוצא מיד הקדש אלא בפדיון: