חפץ חיים על ספרא, בהר, פרק ב ה

(ה) אם בנמכר שש. פי' שמכרוהו ב"ד שיצא בסוף שש, ולאו ביובל קמיירי הרי אמור בפרשה משפטים כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד, ואלו הכא ביציאת יובל קמיירי גם בנמכר מעצמו שנה או שנתיים לפני היובל הרי אמור דכתיב "ושב אל משפחתו" כדאיתא לקמן בפרשת וכי ימוך אחיך (הראב"ד):

שיהא היובל מוציאו. פי' ואף על פי שלא עבד שש אחר הרציעה, ואשמועינן קרא דאע"פ ששנה האיסור שנמכר ונרצע ועבר על כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים – אפילו הכי לא קנסינן ליה ויצא ביובל. (גם זה מפירוש הראב"ד עי"ש):

למה שהוחזקה משפחתו הוא שב. פי' שאם היו בה שרים - ישוב הוא לשררה שבמשפחתו ולא הפסיד כלום משררתו בעבור העבדות:

למשפחתו הוא שב. שלא ירד ממשפחתו אבל לשררה אשר במשפחתו לא ישוב:

וכן הוא אומר בגולה. אל ערי המקלט כאשר ישוב דכתיב שמה "ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו" כמו דפליג הכא ר"מ ור"י פליגי התם:

תשובו לרבות את האשה. ד"תשובו" מלה יתירא הוא ובא לרבות את האשה אם מכרה אביה ומטא יובל ועדיין לא הביאה סימנין – היובל מוציאה: