חפץ חיים על ספרא, בחוקתי, פרק ו ב

(ב) בשברי לכם מטה לחם. מלת "מטה" יתירא, ולזה דרשו מסעדי לחם הם פרפראות שבו נאכל הלחם:

מבלי עצים. ר"ל שלא יהיה להם עצים להחם תנורים רבים, דאין לפרש ממיעוט הלחם, דהרי אמר "בשברי לכם מטה לחם":

שתהא פת ניפולת. שיהא פת קיבר שחור הרבה שאינו מתדבק החלקים זה עם זה, ולזה הוא משתבר בתנור:

משל ביד אדם וכו'. רבי יוסי פירש "משקל" מלשון 'שקול הדעת', שמחסרון מעותיו אם יהיה לו איסר או פרוטה יהיה שוקל במחשבתו מה יקנה שישבע בו:

זה רעב של מהומה. שיהיה מארה בתוך המעיים, ודייקו חז"ל מלת "ואכלתם" לומר שלא יהיה העדר השבע מפני מיעוט האכילה אלא ואכלתם כדי אכילת שובע ואעפ"כ ולא תשבעו מפני המארה: