חפץ חיים על ספרא, בחוקתי, פרק ו ד

(ד) והכרתי את חמניכם אלו הנחשים. היינו המנחשים והקוסמים. דאי לאו הכי קשה מאי עונש היא שיכרתו הע"ז מישראל? אלא אלו המנחשים והקוסמים שבזה היו ממשיכים לעם לסור מאחרי ה' ולהתדבק בעכו"ם:

זו הגולה. כמשליך דבר הנמאס מלפניו כד"א "שלח מעל פני ויצאו":

עיר ערי וכו'. דהול"ל "עיר ערי", ואמר "עריכם" – לרבות אותם שיש להם שם כרך או מחוז - הכל יחרב:

לרבות בתי כנסיות וכו'. שהכל ישארו שממה שיחריבם האויב:

כמשמעו. היינו מן הקרבנות וכדלעיל בריש פרשת בחוקותי: