חפץ חיים על ספרא, ברייתא דרבי ישמעאל טו

(ה) יכול יהא טהור מכל טומאה. מטומאת נתקים ומשאת ותולדתה ומבהרת ותולדתה בין חלקים ובין פתוכים:

דבר הלמד מענינו. דהאי "ואיש כי ימרט ראשו..טהור הוא" בענינא דטומאת נתקים כתיב:

משמע בית שיש בו אבנים ועצים ועפר. דסתם 'בית' כך הוא:

יכול אף בית שאין בו וכו'. ר"ל אף דסתם בית יש בו שלשתן מכל מקום הוה אמינא דהוא הדין אם לא היה בו אלא חד או תרי מנייהו גם כן יהא מטמא בנגעים שאף הוא קרוי 'בית':

דבר למד מסופו וכו'. דבית שאני מקיים בו "ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית" כדכתיב – הוא דמיטמא בנגעים אבל בית שאין בו אלא חד או תרי מנייהו אינו מטמא בנגעים: