חפץ חיים על ספרא, ברייתא דרבי ישמעאל יג

(ג) מן הכלל וכו' שלא כענינו. שנאמר בהן סימן טומאה דשער בענין אחר ממה שהיו בכלל שבכלל עשה סימן טומאה כשהוא לבן ובראש וזקן כשהוא צהוב:

יצאו להקל ולהחמיר. שלא תאמר לא בא הכתוב אלא להוסיף בנתקים שאף שער צהוב סימן טומאה בהן וקל לוחומר לשען לבן – קמ"ל דכך הוא המדה שמאחר שחומרא שבכלל כתוב בפרט בענין אחר יצא להקל ולהחמיר:

שלא ידונו בשער לבן. שאין לך בנתקים אלא האמור בהן ויש בזה מה שאין בזה ובזה מה שאין בזה:

אי אתה יכול להחזירו לכללו. שיהא עוד כשאר הכלל:

שאין ת"ל כי כחטאת וגו'. שהרי כלול הוא לכל דיני האדם עם כל האשמות בפרשת צו שכתוב שם "זאת תורת האשם":

אלא לפי שיצא. אשם מצורע מכלל ד"זאת תורת האשם":

לידון בדבר החדש וגו'. דלא אשכחן זה בשום קרבן:

יכול לא יהא טעון מתן דמים ואימורים - כצ"ל (וכן איתא בגמרא) דכך היא המדה דדבר שיצא לידון בדבר החדש אין לך בו אלא חידושו והוה אמינא מתן בהונות אין, מתנות מזבח לא:

אף אשם זה טעון מתן דמים ואימורין למזבח: