חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרשה ד ג

(ג) וכולם מטמאים בגדים ונשרפין וכו'. פי' כל פרים שנשחטו לכל כפרה מחמת שנשפך הדם מטמאים בגדים להשורפם כדכתיב "והשורף אותם יכבס בגדיו" ומקום השריפה בבית הדשן ולא בעזרה מפני שכל אחת כפרה בפני עצמה:

הכי גרסינן דברי ר"א ור"ש וחכמים אומרים וכו' (כן איתא בגמרא) :

והקריב את השעיר החי עד כאן הוא זקוק לו להיות חי. כרבי יהודא דלעיל פ"ב ברייתא ח' שזקוק להיות חי עד שיכלו המתנות של שעיר הפנימי: