חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרק יב יא

(יא) באזרח ובגר וכו'. דהו"ל למכתב "וכל נפש באזרח ובגר אשר תאכל וכו'" משמע דכונת הכתוב להראות באיזה נבילה מדבר בזו שאיסורה שוה לכל האזרחים ולגרים, יצאת מלוקה שבפנים שאין איסורו שוה באזרח ובגר, דיש אזרחים שנבילה זו מותרת להם כגון כהנים בחטאת העוף: