חפץ חיים על ספרא, אחרי מות, פרק י ו

(ו) חייב על השחיטה וחייב על העלייה. אם שחט בחוץ והעלה בחוץ בהעלם אחד חייב על שניהם דהם תרי גופי עבירה דתרוייהו כתיבי – "אשר ישחט ואשר יעלה":

פטור. על העלאה דכיון דשחטו בחוץ נפסל ואינו מתקבל בפנים ולא קרינא ביה "ואל פתח אהל מועד לא יביאנו":

כיון שהוציאו פסלו. ואפילו הכי חייביה רחמנא וה"ה לשוחט ומעלה בחוץ: