ברית שלום (מגילות הגדה של פסח) סג

עשירה זכר לאבותינו עד יום ט"ז ומן הדין ביום ט"ז הי' מותר לאכול מצה עשירה אלא משום ספיקא דיומא אסור גם ביום שני' שהוא ט"ז והוא בלילה השלישי שהוא אור ליום י"ז נמי אסור משום ספיקא דיום שני. וזה שיסד בעל הגדה כהא לחמא עניא די אכלו אבהתנא ר"ל לכך אנו אוכלים לחם עוני זכר לבצק מצרים שהוציאו אבותינו ואכלו כמו שאמר הכתוב ויאפו את הבצק וגו' כי לא חמץ אך על זה קשה מה לחם עוני הי' זה הלא טעמו באותם עוגות טעם המן שהוא כלישת שמן ודבש והיינו מצה עשירה על זה בא כמתרץ די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים ר"ל בלילה הראשון שעדיין הי' לחם עוני מה שאין כן לאחר שיצאו ממצרים טעמו בו טעם מן ולא הי' לחם עוני שהרי הי' כלישת שמן ודבש והיינו ממחרת הפסח כמש"ה ממחרת הפסח יצאו ישראל וגו' ודוק הטיב

רבי יוסי הגלילי אומר במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות במצרים מהו אומר ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלקים היא ובים מהו אומר וירא ישראל את היד הגדולה, ר' אליעזר אומר כל מכה שהי' במצרים היתה של ארבע מכות שנאמר ישלח בם חרון אפו עברה וזעם צרה משלחת מלאכי רעים וגו' חרון אפו אחת עברה שתים וזעם שלש צרה משלחת מלאכי רעים ארבע אמור מעתה במצרים לקו ארבעים מכות ועל הים לקו מאתים מכות ר' עקיבא אומר כל מכה שהי' במצרים היתה של חמש מכות חרון אפו אחת עברה שתים וזעם שלש צרה ארבע משלחת מלאכי רעים חמש אמור מטתה במצרים לקו חמשים מכות ועל הים לקו חמשים ומאתים מכות עכ"ה וצריך לבאר במאי קמיפלגי הני תלתא תנאי דאין לומר במשמעות פסוק זה פליגי דא"כ לר' עקיבא דמחלק צרה משלחת מלאכי רעים לשתי מכות א"כ מצינו לחלק עוד בפסוק זה משלחת מלאכי רעים ג"כ לשתים וכן חרון אפו לשתים ג"כ ועוד הא ר' יוסי הגלילי לא למד שום דבר מפסוק זה ישלח בם חרון אפו על כרחיך צ"ל דממקרא זה אין כאן שום משמעות לחלק המכות אלא כל אחד ואחד יש לו טעם בפני עצמו אלא דאסמכינהו אקרא כדבעינן למימר לקמן בס"ד: ותחלה נבאר דעתו דר"א דסבר כל מכה היתה של ארבע מכות ונקדים מה דאיתא במדרש רכה שיר השירים על פסוק ידיו גלילי זהב ר' סימאי אומר ארבעים על לוח זה וארבעים. על לוח זה שנאמר לוחות כתובים משני עבריהם טטרוגא ופירש מתנות כהונה בשם הערוך טטרוגא בלשון יון קורין למרובע טטרוגא ור"ל דעשרת הדברות היו מרובעים ארבע פעמים עשר הרי ארבעים וכן מצאתי. במדרש ר' אליעזר אומר ויאמרו החרטומים אצבע אלקים היא טטרוגא הי' כל אחת ואחת הרי ארבעים מכות ע"כ: ואיתא במדרש רבה על פסוק ארבעים יכנו מה בשר ודם יש לו קטופרוס (ר"ל מכות ומלקות) אף הקב"ה יש לו קטופרוס שנאמר ארבעים יכנו כו' עוד אמרו בילקוט ריש פרשת בשלח משל למלך בשר ודם שיש קטיפרוס כו כך נתן הקב"ה לפרעה קטיפרוס עשר מכות כו': מעתה מבואר היטיב טעמי' דר' אליעזר דאמר כאן כל מכה היתה של ארבע מכות דאזיל לשיטתי' דאמר במדרש על פסוק אצבע אלקים היא טטרגון הי' כו' ר"ל כל מכה היי של ארבע מכות כדי כדי שיעלה לארבעים מכות והיא הקטופרס של הקב"ה דכתיב ארבעים יכנו והיינו משום דכתיב אצבע