ברית שלום (מגילות הגדה של פסח) סד

אלקים היא ומתרגמינן מחא דאלקא פירושו מכת אלקים של מלקות ומכות של הקב"ה (וזהו ג"כ הטעם דאמר ר' סימאי במדרש דעל כל לוח ולוח היו ארבעים דברות היינו משום דגמר ג"ש כתיב כאן אצבע אלקים היא וכתיב גבי לוחות כתובים באצבע אלקים מה אצבע האמור כאן טטרוגא ר"ל של ארבעים מכות כנגד ארבעים מלקות אף אצבע האמור גבי לוח טטרוגא ר"ל על כל לוח ולוח ארבעים דברות) וק"ל

ועתה נבאר טעמי' דר' יוסי הגלילי דלא דרש מקרא זה ישלח בם חרון אפו וגו' דאתי לחלק שהיתה כל מכה שבמצרים לכמה מכות אלא סבר סתם במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות היינו משום דקשיא לי' על ר' אליעזר דסבר כל מכה היתה של ארבע מכות ולדידי' לקו במצרים ארבעים מכות כנגד מ' מלקות ויליף לה דכתיב אצבע משמע טטרגון ר"ל מרובע כדאמרן א"כ הוי לי' למיכתב סתם אצבע דפירושו מכה ומלקות ואנא ידענא דמלקות הם ארבעים למה לי' למכתב אצבע אלקים אלא הענין הוא ע"ד מה דאיתא בגמרא דחגיגה דף ט"ו גבי מט"ט דאפקוהו ומחוהו שיתין פולסי דנורא וכו' היינו משום דמלקות של מעלה הם ס' וכהאי גוונא איתא בכמה דוכתי בגמרא ובמדרשים הטעם הוא משום דבב"ד של מטה נעשה האדם בר עונשין כשמגיע לי"ג שנה וקיימ"ל אין לוקין אלא א"כ התרו בו דאז הוי פושע לכך לוקין בב"ד של מטה ל"ט כנגד חטא עון ופשע וג' פעמים י"ג הרי ל"ט: אמנם בב"ד של מעלה אין עונשין עד שמגיע לבן עשרים לכך מלקות דידהו הם ס' דג' פעמים עשרים הרי ס' וזהו הטעם דר' יוסי הגלילי דסבר במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות משום דקשיא לי' למה לי' למכתב אלקים דלר' אלעזר דסבר שלקו במצרים ארבעים מכות כנגד מ' מלקות דזהו עונש מלקות בב"ד של מטה וכאן כתיב אצבע אלקים דמשמע שהקב"ה דן אותם במצרים במלקות של מעלה לכך סבר ר' יוסי הגלילי דבמצרים לקו עשר מכות ועל הים חמשים מכות וכשתצרפם ביחד הרי הם ס' כנגד ס' מלקות בב"ד של מעלה ודוק

וכיון שכן נפרש טעמי' דר' עקיבא דאמר כל מכה היתה של חמש מכות היינו משום דר"ע קאי בשיטת ר' יוסי הגלילי דמצרף מכות שלקו במצרים ושעל הים כולם ביחד הם המלקות שבב"ד של מעלה אלא משום דמצינו גבי בני נח שלא נענשו עד שנעשו בן מאה שנים דאז נעשה בר עונשין כדאיתא במדרש רבה פרשת נח בענין בני נח אפי' יפת הגדול שבהם לא הי' עדיין בן מאה שנים כשבא המבול ולמדו דבר זה. מקרא דכתוב והנער בן מאה שנים ימות כו' יע"ש: ומאחר שהדין הוא דמלקות שבב"ד של מטה הם ל"ט כנגד ג' פעמים י"ג נגד אותן י"ג שנים דהוי בר עונשין כמו שהקדמתי לעיל א"כ גבי בני נח דלא הוי בני עונשין עד מאה שנים צריך שיהיו המלקות דידהו ג' פעמים מאה שהם שלש מאות לכך אמר ר' עקיבא כל מכה היתה של חמש הרי במצרים לקו חמשים מכות ועל הים חמשים ומאתים ותצרפם ביחד הרי שלש מאות כנגד נ' פעמים מאה והיינו אצבע אלקים מלקות של מעלה דאז לא הוי בני עונשין עד מאה שנה ודוק כי נכון הדבר מאוד: תם ונשלם שבח לאל בורא עולם