ברית שלום (מגילות הגדה של פסח) נד

דף מ"ב ע"א האיש מקדש בו ובשלוחו ומוקי לה בגמרא מצוה בו יותר מבשלוחו כו' היינו משום דכתוב כי יקח דמשמע בעצמו ולא ע"י שליח והענין הוא שזכתה למלוך על קכ"ז מדינות היינו ע"ד מה דמצינו דיש רנ"ב אפרכיות בעולם ואחשורוש מלך בחצי כיפה עם מלכות פרס שהוא מלשון פרוסה ר"ל חצי עיגול ואסתר היא מלשון אסתהר כדאיתא בגמרא דף י"ג ע"א ר"ל חצי פיגול לבנה ויש באשה רנ"ב אברים ואסתר קרקעית עולם היתה לכך משלה בחצי כדור עולם ודוק

והשתיה כדת אין אונס איתא בגמרא מגילה דף י"ב ע"ב והשתיה כדת אמר רב ענן משום ר' מאיר כדת של תורה מה דת של תורה אכילה מרובה משתי' אף סעודתו של אותו רשע אכילתו מרובה משתי': ולכאורה יש להקשות מהא דאיתא בגמר' גיטין דף ע' ע"א אמר אליהו לר' נתן אכול שליש ושתה שליש והניח שליש (פירש"י מלא מעיך שליש באכילה ושליש כשתי' והנח שליש בטנך ריקם) לכשתכעוס תעמוד על מילואך אבל אם תמלא מפעיך אכילה ושתי' אז כשתכעוס תבקע) ע"כ: ולפי מ"ש כאן דאכילתו מרובה משתי' א"כ האיך מקום כעס ינוח ושמא תאמר דהשתי' יפחות משליש א"כ פגם בסעודה:. ואפשר לפרש בדרך הלצה דזהו שבא הכתוב כמתרץ ואמר כי כן יסד המלך לעשות כרצון איש ואיש וכיון שנעשה רצון כל אחד ואחד ליכא כעס ושפיר יכול להרבות באכילה יותר משליש וק"ל

ויהי אומן את הדסה וגו' בגמרא מגילה דף י"ג ע"א תניא ר' מאיר אומר אסתר שמה ולמה נקראת הדסה על שם הצדיקים שנקראו הדסים וכן הוא אומר והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה (פירש"י בין צדיקים שגלו לבבל ור"ל לדניאל חנניא מישאל ועזרי') ר' יהושע בן קרחה אומר אסתר ירקרקת היתה (פירש"י כהדס) אלא חוט של חסד משוך עלי' מהקדוש ב"ה (פירש"י ולכך היתה נראית יפה לאומות ולאחשורוש) וישנה ואת נערותיה לטוב ר' יוחנן אמר שהאכילם זרעונים וכן הוא אומר ויהי המלצר נושא את פת בגם ויין משתיהם ונותן להם זרעונים (ופירש"י וכן הוא אומר שהזרעונים טוב לצדיקים להבדיל עצמן ממאכל טמא דכתיב ויהי המלצר וגוי וכתיב בההוא ענינא ולמקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר ע"כ): הנה במאמר הזה יש לדקדק בו טובא ולאהבת הקצור אינני רשאי להאריך וסמכתי על המעיין שיבין מדעתו מאי דקשיא לן בגוי': ונאמר דאף ע"ג דבגמרא הופסק בכמה ענינים בין אלו שלשה דרשות שאמר ר' מאיר ור' יהושע בן קרחא ור' יוחנן שהקדמנו לעיל מ"מ יש לפרש דכולהו בחדא שיטא קיימא ור' יהושע בן קרחא בא למלאות דברי ר' מאיר וכן ר' יוחנן בא ומילא את דברי ר' יהושע ושלשתן צדקו יחדיו: והענין הוא כך דר' מאיר אמר למה נקרא שמה הדסה על שם הצדיקים דניאל חנניא מישאל ועזריא שנקראו ג"כ הדסים ומפרש ר' יהושע בן קרחא וכל כך למה נקראו הם הדסים ואמר אסתר ירקרקת היתה כהדס וא"כ כל אלו הצדיקים. ע"י שמאכלם הי' זרעונים לפיכך אסתר וכן דניאל וחביריו כולם ירוקים היו כהדס אלא נס הי' באסתר שנאמר ותהי אסתר נושאת חן וגו' דמשמע באמת לא היתה יפת תאר וכן בדניאל וחביריו כתיב נראה מראיהם