ברית שלום (מגילות הגדה של פסח) נג

הנפשות העושות והיינו דכתיב סמיך לי' ואתה קדוש יושב תהלות ישראל וגו' רמזה בזה דאף ע"ג דהוי פרהסיא ומיחייבא למימסרה נפשה משום קדושת השם דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל הואיל דקרקע עולם היא כדאמרי' לא מיחייבה למימסר נפשה ודוק

בזה תבין ותשכיל מה שאמרו בגמרא על אסתר שאמרה או שמא על שקראתיו כלב שנאמר מיד כלב יחידתי חזרתו וקראתו ארי' שנ' הושיעני מפי ארי' כו' ודבר זה אין לו שחר איך סליק אדעתי' שיהי' לה חטא בדבר זה שקראתיו כלב: ולדרכינו יתיישב בטוב טעם ודעת ונקדים מה דאיתא בגמרא יבמות דף נ"ט ע"ב אמר לי' רבא לרב אשי מנא הא מילתא דאמרי רבנן אין זנות לבהמה דכתיב לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב ותנן אתנן כלב (פירש"י שאם אמר אדם לזונה הילך טלה זה והבעלי לכלבי) ומחיר זונה (שהחליף זונה בטלה) מותרין משום שנאמר גם שניהם שנים ולא ארבעה (ופירש"י ומדשרי אתנן כלב אלמא לאו זנות הוא) ושם מעשה ריבה אחת שרבעה כלב כופרי מאחרי' והכשירה רבי לכהונה כו' שמעינן מהא דאין זנות לבהמה לאסור על בעלה וילפינן לה מאתנן כלב והנה מתחלה קא סלקא אדעתה דאסתר דמטעם זה אינה אסורה היא לבעל משום דביאת כותי הוי כביאת בהמה כמו דסלקא אדעתי' דר"ת אמנם לאחר שראתה שנסתלקה השכינה סברה דאין תירץ מספיק דאע"ג דאין זנות לבהמה מ"מ ביאת כותי אוסרת לבעל כדמסיק רבינו יצחק בתוספת שהקדמנו לעיל אלא מ"מ למסקנת הגמרא דאמר אביי אסתר קרקע עולם הוי א"כ אין כאן בית מיחוש כלל וזהו שאמרה אסתר שמא על שקראתיו כלב כו' פירש שמא חטאתי על שלא מסרתי נפשי משום עריות ובתחלה סבור הייתי דכשירה אני משום שקראתיו כלב ר"ל ביאת כותי הוי כביאת בהמה דקיי"ל אין זנות לבהמה וילפי לה מאתנן כלב ועכשיו אני רואה דשלא כדין עשיתי דאין תירוץ זה מספיק דאע"ג דאין ביאת בהמה אוסרת על הבעל מ"מ בביאת כותי נאסרת כדאמרן לזה באה אסתר לתרץ דבריה אח"כ שחזרתו וקראתו ארי' כו' והיינו ע"ד מה שאמר הכתוב בסימן זה כארי ידי ורגלי ופירש באילה שלוחה דהארי מקיף ועושה עיגול בזנבו וכל חיות ובהמות שנכנסות תוך פיגול זה מאספות ידיהן ורגליהן ולא יוכלו לנענעם כו' ולפי דרכינו רמזה בזה שהיתה כבושה תחת יד אחשורוש דקרקע עולם היא ולא מיקרי נפשות העושות שהרי קרקע עולם היא ואינה מחויבת למימסר נפשה כדאמרן

אלא אי קשיא הא קשיא דכאן משמע בהדיא בגמרא דאסתר אנוסה הוי כמו שהקדמנו לעיל ובגמר' קידושין דף ב' ע"ב אמרו תניא ר' שמעון אומר מפני מה אמרה תורה. כי יקח איש אשה ולא כתיב כי תלקח אשה לאיש מפני שדרכו של איש לחזור על אשה ואין דרכה של אשה לחזור על איש כו' משמע דכל מקום דכתיב ותלקח פירושו שהיא מהדרת אחריו והרי כתיב ותלקח אסתר אפי' הכי אמרינן דאנוסה הוה ואפשר לתרץ דלכך העיד הכתוב כאן שזכתה אסתר שתמלוך על קכ"ז מדינות כנגד שני חיי שרה ללמדינו דגם אסתר אנוסה הוי כשרה דכתיב בה ותוקח בית פרעה. והא דכתיב כאן ותלקח היינו ע"י שליח דלכך אמרו בקידושין