ברית שלום (מגילות הגדה של פסח) נב

בחיקו של רשע כל השנים הללו ואין אתה עושה לי נסים ע"כ הפסוקים ומאמרי חז"ל: ודברים אלו ודאי צריכין ביאור לחבר ענין זה לזה ואין צריך לדקדק בהן. כי יבוארו מאליהן

ונקדים מה דאיתא בגמרא סנהדרין דף ע"ד ע"ב גבי הא דאמר ר' יוחנן דבפרהסיא אפילו על מצוה קלה שבתורה יהרג ואל יעבור דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל כו' ופריך בגמרא והא אסתר פרהסיא הוי (פירש"י ונבעלה לכותי ולא מסרה נפשה לקטלא) ומשני אמר אביי אסתר קרקע עולם היתה (פירש"י היא אינה עושה מעשה הוא עושה בה מעשה) והקשו בתוספת תימא דהוי לאקשויי הא עריות ובזה לכולי עלמא צריך שיהרג ואל יעבור ותירץ ר"ת דאין חייבין מיתה על בעילת כותי משום דרחמנא אפקרי' לזרעי' דכותי כו' ורבינו יצחק הוכיח דעל כרחיך בביאת כותי נאסרת לבעל ולא חשיבה כביאת בהמה דאעפ"י שבביאת בהמה אינה נפסלת דאין זנות לבהמה מ"מ בביאת כותי נאסרת לבעלה ונפסלת לכהונה וכיון דנאסרת לבעל אסורה לבועל והא דלא פריך והא אסתר עריות הואי היינו משום דקים לי' דאהני האי טעמא דקרקע עולם לענין דלא מחייבה למסור עצמה משום עריות כו' אבל לענין חלול השם לא ס"ד דמהני טעמא דקרקע עולם והא ופריך בגמרא דיבמות דף ק"ג ע"א גבי יעל דאמר ר' יוחנן שבע בעילות בעל אותו רשע (סיסרא) ליעל ופריך והא קא מיתהני מעבירה ומשני טובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים משום דקא שדי בה זוהמא דאמר ר' יוחנן כשבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן כותים שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן כו' לא בעי למימר דמהאי טעמא הי' לה למסור עצמה אעפ"י שהיא קרקע עולם משום דהנאה חשיבה מעשה דכתיב ונכרתו הנפשות העושות כו' אלא הכי קא פריך התם על מה שהכתוב משבחה ואמר מנשים באהל תבורך שרה רבקה רחל ולאה כדאמרי' בנזיר דף ס"ג משום הכי פריך והא יעל נמי מתהני והשתא ניחא שהכתוב משבחה משום דלא נהנית דאם היתה אנוסה במה משבחה ע"כ תוכן דברי תוספת הצריכין לענינינו: יבוארו הפסוקים ודברי רז"ל

מעתה באר היטיב והכי קאמר הכתוב למנצח על אילת השחר פירוש דאסתר נמשלה לאילה דבית שיש בו נחשים מוציאין אותן ע"י קרן של אילה כך אסתר פסקה ממנה זוהמת הנחש וזהו שאמרה אלי בים אלי בסיני רמזה בזה דישראל שעמדו על הר סיני פסקה מהן זוהמת הנחש אמנם לאחר שבא עלי' אחשורוש הטיל בה זוהמה מחדש ולא היתה מתהני מעבירה כדרך שאמרו גבי יעל דמשבחה הכתוב ואמר מנשים באהל תבורך משום דשדי בה זוהמה ורעה היא לגבה וא"כ כשירה היא לבעל והיינו דקאמרה למה עזבתני למה נשתנו עלי סדרן של אמהות ר"ל מה נשתנתה היא מיעל דמשבחה הכתוב מנשים באהל תבורך שהן שרה רבקה רחל ולאה והלא גם אסתר לא נהנית מעביר' כדאמרן וזהו שרמזו רז"ל בגמרא שדרשו על זה בשעה שהגיע אסתר לבית עכו"ם כו' אמרה שמא אתה דן על שוגג כמזיד ועל אונס כרצון דלפי מה שנתבאר לעיל כשירה היא משום דאשה קרקע עולם היא ולא עשתה מעשה וגם לא נהנית מעבירה ולא קרינן בה