ברית שלום (מגילות הגדה של פסח) מו

אל דרום וגו' ועל סביבותיו שב הרוח: ופירש"י על סביבותיו שב גם מחר כל היקף וסובב שסבב אתמול הוא מקיף וסובב גם היום עכ"ל: הנה לפירושו צ"ל דמלת שב נמשך לתיבות על סביבותיו ותיבת רוח צריך לפרש דר"ל רוחו של שמש כדפירש"י על תיבת הולך הרוח וע"ש ופירושו דחיק חדא למה כפל ואמר שב הרוח הא מיני' קא סליק והוי לי' למימר הולך הרוח ועל סביבותיו שב. תו קשה האיך קאמר כל היקף וסובב של אתמול הוא מקיף וסובב גם היום דא"כ יהיה היקף וסיבוב החמה לעולם שוה והאמת אינו כן כמבואר כפירש"י על מקרא זה יע"ש ולפ"ז קשיא רישא וסיפא דקרא אהדדי: אלא נראה לפרש מה דאמר ועל סביבותיו שב הרוח היינו ע"ד מה שפירש"י במסכת ברכות דף ג' ע"ב גבי הא דאמרו בגמרא כנור הי' תלוי למעלה ממטתו של דוד כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו והי' מנגן מאליו וז"ל רש"י שם כנור הי' תלוי למעלה ממטתו ונקביו לצד רוח צפונית כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו דאמר מר (בב"ב ד' כה') ד' רוחות מנשבות ככל יום ויום שש שעות ראשונות של יום מנשבת רוח מזרחית כהלוך החמה ושש שעות אחרונות רוח דרומית ובתחלת הלילה רוח מערבית ובחצות הלילה רוח צפונית עכ"ל: **(הג"ה וקרוב הדבר לשמוע דלכך בתחלת לילה לעולם אינו קר כל כך כמו בסוף הלילה לפי שרוח מערבית אינו חזק כ"כ כמו רוח צפונית וק"ל:)** ולפי"ז יתיישב המשך הפסוק בטוב טעם ודעת אחר שהזכיר הלוך החמה וסיבובה כדכתיב הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סובב פני מזרח ומערב נמצא כל שש שעות השמש מסבב והולך צד א' מד' רוחות העולם על זה אמר הכתוב ועל סביבותיו של השמש שב הרוח פירוש שהרוח הולך ומנשב בכל שש שעות כדרך הלוך וסבוב החמה ר"ל כשהשמש במזרח אז אף הרוח מנשב ממזרח וכן כשהשמש בדרום גם הרוח מן הדרום וכן מן הצפון ומן המערב כמו שהקדמנו לעיל מפירש"י דברכות: וכיון שכן יש לפרש מה שאמר שב הרוח הוא מלשון משיב הרוח דפירושו כמו מנשב הרוח ולא קאי על רוחו של שמש אלא על הרוח ממש כמו שאמרו ארבע רוחות מנשבות בכל יום וכדאמרן גם ברישא דקרא דכתיב סובב סובב הולך הרוח אפשר לפרש תיבת רוח ר"ל צד העולם מלשון על ארבע רוחות העולם דפירושו לשון צדדין ודוק כי דבר פשוט ברור ונכון הוא

כי ברוב חכמה רוב כעס וגו' נראה לפרש ע"ד מה דאיתא בגמרא ברכות דף ס"ג ע"ב אמרי דבי ר' ינאי מאי דכתיב מיץ אף יוציא דם כל תלמיד שכועס עליו רבו פעם ראשונה ושותק זוכה להבחין בין דם טמא לדם טהר ומיץ אפים יוציא ריב כל תלמיד שכועס עליו רבו פעם ראשונה ושני' ושותק (פירש"י מיץ אפים תרי משמע שדוחה שני כעסים ראשונה ושניה) וזוכה להבחין בין דיני ממונות לדיני נפשות דתנן ר' ישמעאל אומר הרוצה שיתחכם יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן שהן כמעין נובע ע"כ: וזהו שאמר הכתוב כאן כי ברוב חכמה רב כעס שהרי בקצת כעס שרבו כועס פעם ראשונה זוכה להבחין בין