ברית שלום (מגילות הגדה של פסח) מה

דברי תנחומין פן יאמר נא ישראל לעתיד לבא לבא מאי אהני לן בזה שבתחלה דן אותה בגירושין ולאחר כן יחזור וישאנ' הלא טוב הי' לישראל שלא הי' מגרשה כלל לזה בא כמתרץ ואמר כי אם מאוס מאסתנו וגו' אלו לא נתרחקה ממנו אז הי' ח"ו קץ בה ואם היתה נמאסת בעיניו לא הי' ח"ו תקנ' בדבר והיינו דקאמר כי אם מאוס מאסתנו קפצת עלינו עד מאוד (והיינו ע"ד מה שאמרו רז"ל בגיטין דף ס"א ע"ב על פסוק וישקוד ה' על הרעה וגו' צדקה עשה הקב"ה שהקדים שתי שנים לונושנתם דאלמלא כן הי' מתקיים בהם ואבדתם מהרה וכו') וזהו שנהגו לסיים אחר שקורין פסוק זה כי אם מאוס מאסתנו וגו' חוזרין וכופלין פסוק השיבנו ה' אליך ונשוב' ר"ל שיחזור וישאנה והיינו דקאמר חדש ימינו כקדם שתחזור לחבה ראשונה דוגמא מה שאמרו רז"ל ביומא דף פ"ב ע"א גבי כהן שנפל קרדומו כו' נתגרשה קאמרת נתגרשה חזרה לחבה הראשונה רמזו בצחות לשונם ע"י שנתגרש' חזרה לחבתה דאלמלא כן הי' קץ ומואס בה ח"ו ודוק היטב כי נכון הוא: סליק מגילת איכה מגילת קהלת

מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש וגו' פירש"י מה יתרון שכר ומותר תחת השמש תמורת התורה כו' ור"ל כל עמל שהוא מחליף בו את עסק התורה מה שכר באלו: ולענ"ד נראה לפרש בסגנון אחר ע"ד מה דאיתא במדרש רבה פרשת אמור ר' לוי אומר כל מה שהבריות מגדלין במצות ובמעשים טובים בעולם הזה די שהקב"ה מזריח להם את השמש שנאמר וזרח השמש ובא השמש: לפ"ז הכי קאמר מה יתרון לאדם מה שכר ומותר בא לו בכל עמלו אף שיעמול בתורה במצות ובמע"ט שהרי הקב"ה מזריח לו השמש ובזה מיד הוא משתלם שכר כל מעשיו הטובים וא"כ מה יתרון שכר נשאר לו תחת שהקב"ה מזריח השמש ודוק: עוד איתא שם במדרש רבנן אמרי כל מה שהצדיקים מגדלין למצות ובמעשים טובים בעולם הזה דיין שהקב"ה מחדש פניהם כגלגל החמה שנאמר ואוהביו כצאת השמש: מעתה נאמר לדברי רבנן יש לפרש ה דהכי קאמר מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול בתורה ובמצות ומפרש זהו היתרון תחת השמש ר"ל שהקב"ה מחדש פניו כשמש וא"כ זהו קבלת שכר ויתרונו על שעמל בתורה ובמצות וק"ל: על פי הדברים האלה נראה לפרש דזהו שרמזו רז"ל בצחות לשונם מה שאמרו שמשא בשבתא צדקתא ר"ל צדקה עושה הקב"ה עם עולמו כשזורח להם השמש בשבת דבשלמא בימי החול השמש זורח להם בשכר המצות. אבל בשבת אינו אלא דרך צדקה לפי דאסור ליטול שכר שבת והנוטל אינו רואה בה סימן ברכה וא"כ על כרחיך מה שהקב"ה זורח לבריות השמש בשבת היינו בדרך צדקה וק"ל

וזרח השמש ובא השמש וגו' הולך