ברית שלום (מגילות הגדה של פסח) מא

ואסיק אדעתי' מעיקרא דמהני להו תקנה בהגעלה והסקה מבפנים או לאהדורי בכבשן ובמסקנא אמרו אשתמיטי' הא דתניא שברי כלי חרס נבלעין במקומן ע"כ: ובסנהדרין דף ק"י ע"א דרש רבא מאי דכתיב ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה אמר משה לפני הקב"ה אם בריאה גיהנם מוטב ואם לאו יברא ופריך למאי אלימא למבריא ממש והא אין כל חדש תחת השמש אלא לקרובי פיתחא פירש"י שיקרב פתחה של גיהנם ופתח הארץ במקום שהן: והנה בירמי' סי' ל"ט כתיב לך נא אל היוצר וגו' ויצאת אל גי בן הנם פתח שער החרסית (ע"ש בפירש"י) הענין הוא כך לפי שעדת קרח היו ת"ח ולאחר שנהנו ממנו נמשלו לכלי חרס וכיון שמרדו בהקב"ה הרי הם דוגמת כלי חרס שנשבר דאין לו תקנה אלא נבלעין במקומן לכך חרק עליהם שר של גיהנם שניו לקרובי פיתחא דגיהנם לבלוע אותם במקום שהן והיינו דקא רמז הכתוב גי בן הנם פתח שער החרסית ולכך סמכו בגמרא שני מאמרים גבי אהדדי ודוק ישמע חכם ויוסיף לקח

ואגב נבאר מה דאיתא בגמרא ברכות דף מ' ע"ב אמר אביי ואי תימא ר' יצחק הרוצה להנות יהנה כאלישע ושאינו רוצה להנות אל יהנה כשמואל הרמתי שנאמר ותשובתו הרמתה כי שם ביתו ואמר ר' יוחנן שכל מקום שהלך ביתו עמו (פירש"י הי' נושא כל כלי תשמישי בית עמו שלא להנות מאחרים) ולכאורה יש לתמוה וכי ברצונו של אדם הדבר תולה שאם רוצה להנות יהנה ואם לאו לא יהנה, דא"כ קשה ממה נפשך מה טעם לא הי' נהנה אלישע: אלא הענין הוא ע"ד מה שהקדמנו לעיל דת"ח בתחלה דומה בפני עם הארץ לקיתון של זהב (זהו דוגמת כף של זהב שמשתמשין ביה"כ פעם א' בשנה) סיפר עמו דומה לפניו כקיתון של כסף (דאז מורידו קצת מקדושתו) נהנה ממנו דומה לקיתון של חרס כו' (דאז יצא מידי קדושתו לגמרי ח"ו) וזהו שרמז הכתוב מלך במשפט יעמיד ארץ ודרשו רז"ל אם הדיין דומה למלך שאינו נהנה מאחרים יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה כו' דקדק הכתוב ואמר ואיש תרומות היינו ע"ד מה שמצינו בפרשת תרומה דכתיב וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת וגו' הרי התחיל הכתוב ואמר זהב ואח"כ פוחת והולך דבתרי' כתיב כסף ואח"כ כתיב נחשת ובאמת קיימ"ל מעלין בקדש ולא מורידין וילפינן מדכתיב ירימו לשון הרמה דמעלין בקדש אלא משום דבא הכתוב לרמז על ת"ח שנהנה מע"ה אז הוא פוחת והולך ומוריד מקדושתו והיינו דקאמר ואיש תרומות יהרסנה לרמז שכל ת"ח שנהנה מע"ה יהרסנה כדרך שכתוב בתרומה תחלה זהב ואחר כך פוחת והולך וק"ל

אמנם מצינו גבי אלישע שאמרה עליו השונמית הנה נא ידעתי כי איש אלקים קדוש עובר עלינו תמיד ואיתא שם בברכות אמר ר' חנינא מכאן שהאשה מכרת באורחין כו' דקדקה ואמרה עובר עלינו תמיד כוונתה בזה לומר אעפ"י שעובר עלינו תמיד אפילו הכי ידעתי דאיש קדוש הוא שמעלין בקדושתו וזהו שאמרו הרוצה להנות יהנה כאלישע כוונתם בזה לא שכל אדם רשאי להנות אלא הכי קאמר אם הוא דומה לאלישע שהי' איש קדוש אף שהי' עובר תמיד כמו שאמרה עליו השונמית