ברית שלום (מגילות הגדה של פסח) מ
Brit Shalom (megillot haggadah shel pesach) 40 · ברית שלום (מגילות הגדה של פסח) · free full Hebrew text
Open in the reader →דברי אמת בתחלתו אין מתקיים בסופו (פירש"י לכך פתחו המרגלים תחלה בשבח הארץ כו') וכיון שכן הוכרח למכתב ג"כ באל"ף בית הראשון כסדר העי"ן קודם לפ"א שהרי גם המרגלים אמרו תחלה דברי אמת אבל בשארי אל"ף בי"ת שבאיכה הקדים פ"א לעי"ן משום שאמרו בפיהם אח"כ דברי שקר מה שלא ראו בעיניהם וק"ל דפח"ח ושפתים יושק
בני ציון היקרים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעש' ידי יוצר: פירש"י נבלי חרס כמו נבלי יין ר"ל כלי חרס: וכדי להבין כוונת פסוק זה נקדים מה דאיתא במדרש איכה מה היתה יקרותן של בני ציון שלא היה אחד מהן הולך לסעודה עד שהי' יודע עם מי סועד כו' ואיתא בגמרא סנהדרין דף נ"ב ע"א אמר ריש לקיש מאי דכתיב בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו בשביל חנופה שהחניפו לקרח על פסקי לגימה (פירש"י שהאכילם והשקם קרח לעדתו והסכימו עמו) חרק עליהם שר של גיהנם שניו ושם ע"ב אמר ר' אלעזר למה תלמיד חכם דומה לפני עם הארץ בתחלה דומה לו לקיתון של זהב סיפר עמו דומה לו לקיתון של כסף נהנה ממנו דומה לקיתון של חרס כיון שנשבר אין לו תקנה: והנה מה שיש לדקדק במאמר זה נבאר לקמן בס"ד רק תחלה נחזור לפרש פסוק זה דכתיב בני ציון היקרים והסגנון הוא כך דהנביא מתמה איך ומה הגיע הדבר הזה שבני ציון שהיו דומין בתחל' לכלי זהב ופז ואח"כ נהפכו להיות דומין לכלי חרס דבשלמא גבי שאר בני אדם אף שהם תלמידי חכמים שדומין לקיתון של זהב אין לתמוה אם נהפכו אח"כ ונמשלו לכלי חרס אפשר דהגיע להם דבר ע"י שנהנו מעם הארץ דאז דומין לקיתון של חרס כדאמרן מה שאין כן בני ציון היקרים שלא היה אחד מהן הולך לסעודה עד שהי' יודע מי סועד עמו מכ"ש וק"ו שתלמידי חכמים שבהם לא היו נהנים מעם הארץ והיינו דקאמר בני ציון היקרים וכדאמרן המסולאים בפז שהרי תלמיד חכם דומה לקיתון של זהב ומאחר שלא היו נהנין מעם הארץ ע"כ ודאי יש לתמוה איכה נחשבו לנבלי חרס מעשה וידי יוצר דגבי בני ציון ליכא למימר טעם זה, ע"י שנהנו מע"ה אז דומין לקיתון של חרס הא יקרותן הי' שלא היו סועדין עד שהי' יודעין מי סועד עמהן ובודאי היו זהירין שלא להנות מעם הארץ לכך שפיר קא מתמה הנביא ע"ז ודוק כי נכון הדבר מאוד בס"ד
ועתה אפרש מה ענין שני המאמרים שבסנהדרין דסמיכי להדדי ורש"י פירש משום דאיירי בעדת קרח נקט לה שהיו תלמידי חכמים כדכתיב נשיאי עדה קרואי מועד אנשי שם ולפי שפיתה אותם קרח כשנהנו מממונו הקלו בעיניו להשיאם ולהחזיק ידו במחלוקת ולמרוד בהקב"ה ע"כ ועדיין צריך פירוש לפירושו גם מה שאמרו בגמרא בשביל שהחניפו על עסקי לגימה חרק עליהם שר של גיהנם שיניו דבר זה צריך ביאור למה נקט דוקא לשון זה גם מה שאמר נהנה ממנו דומה לקיתון של חרס כיון שנשבר כו' לכאורה הא דאמר כיון שנשבר אין לו תקנה אך למותר הוא ומאי בא ללמדינו בזה ולדרכינו יתיישב בטוב טעם ודעת ונקדים מה דאיתא בגמרא זבחים דף צ"ו ע"א גבי תנור של חרס דמהני לי' הסקה לאכשורי בפסח ופריך בגמרא אלא כלי חרס דאמרה תורה ישבר כו'