ברית שלום (מגילות הגדה של פסח) כט

במדרש שנאמר דבר אל בני ישראל ויסעו אין להם אלא ליסע ועליהם נאמר טרם נקרא אתה תענה וזהו שאמר נמי חבקוק על משמרתי אעמודה ואין עמידה אלא תפלה כמו שדרשו חז"ל בפ"ק דברכות דכתיב גבי אברהם אל המקום אשר עמד שם וגו' וזה שאמרו במדרש מהו מצור (ר"ל אף שהקושי' אינה תולה במה שפרשנו שמשמרתי פרושו תפיסת אומנות אנשי משמרתו אלא כוונת המדרש הוא כמו השתא אתי שפיר במה שמתרץ) שהצר לו צור' הכוונה בזה שהמשיל עצמו כמו ישראל ביציאת מצרים דכתיב ויראו מאוד ויצעקו וגו' ולא הי' להם חרב וחנית אלא התפלה עמדה להם כמו שמפורש במדרש שהובא לעיל שנמשלים לתולעת שאין כחה אלא בפי' ומכה הארז הקשה וזה שאמר שצר צורה רמז בזה מה שדרשו חז"ל במדרש רבה על פסוק לצור עלי' לוח ארז נצור הוא לשין צורה של לוח ארז והיינו כמו שדרשו חז"ל ביומא והובא לעיל מאי ארז ססמגור ולכך סבר בדעתו שע"י התפלה לבד נענו מיד כמו התולעת שמכלה הארז תכף כשנכנס לתוכו וזהו הצורה שצר את ישראל לתולעת והעכו"ם לארז ולכך אמר אינני זז מכאן כוונתו אינני זז מכאן עד שתרחם על בניך (כמו חוני המעגל במסכת תענית דף כ"ג ע"א שאמר אינני זז מכאן עד שתרחם על בניך וכו') וזהו שאמר נמי ואצפה וגו' עד מה דאיתא בברכות דף נ"ה ע"א גבי עיון תפלה הא דמעיין בה וכו' פירש שמצפה לעשות בקשתו והיינו תכף (ועיין ברש"י ובתוספת שם) ואם חלילה אינו ממלא בקשתו מהרהר ומאמץ ומצפה לבקשתו והיינו לפי שצר צורה במשל תולעת וארז וכן ישראל ביציאתם ממצרים נענו מיד ש"מ דלענין זה הם דומים לתולעת שמיד בתפלתם מנצחים כתולעים הרכים שמכלים לארזים הקשים ודוק

על זה השיב לו הקב"ה כל מי ששיבר קרדומו יבא אצלי ויבואר ע"פ מה דאיתא בב"ב דף קס"ד ע"ב ובמסכת תענית דף ל"א ע"א אמר רשב"ג לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר כאב וכיום הכיפורים ופריך בשלמא יה"כ משום דאית בי' סליחה ומחילה אלא ט"ו באב מאי היא אמר רב יוסף יום שפסקו מלכרות עצים למערכה תניא ר' אליעזר הגדול אומר מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים לפי שאינן יבשין אמר ר' מנשה וקרו לי' יום תבר מגל (ופרש"י אותו היום פסקו מלכרות עצים לפי שהן לחים ומאותו הזמן אין כח בחמה ליבשן וחיישינן מפני התולעת כו' יום תבר מגל שבירת הגרזן שפסק החוטב מלחטוב עצים. שמעינן מהא דמיום ט"ו באב ואילך שתשש כחה של חמה אז שולט התולעת בעצים מפני הלחלוחית ופסולים לעצי מערכה ושוברים הקרדומות ולכך נקרא אותו יום תבר מגל וזהו שהשיב לו הקב"ה כל מי ששיבר קרדומו יבא אצלי הכוונה בזה שהשיב לו מטונך ר"ל אפילו לסברתך דתפלה לבד מועיל לפי שישראל נמשלו לתולעת וא"ה לארז הא התולעת אינה מכה בארז בכל עת אלא זמנה מט"ו באב שהוא עת שמשברין הקרדומות כ אי אפשר לומר בכל עת שתרצה להתפלל תכהו בשבט פיך, אלא לכל זמן ועת לכל חפץ כשם שיש עת לתולעת והיינו מיום ששוברין את הקרדומות כך יש עת וזמן לגאולה, ואז יתקבל תפלתם אז תקרא ואני אענה תשוע ואני אשמע