ברית שלום (מגילות הגדה של פסח) כג

גרים באי' ונתוספו בישראל וכו' וזה שאמר הכתוב על כן ר"ל לפי שהמשיל התורה ליין שמחזקת העיקר והתוספת ולא מוציא נגדה לאפוקי שמן מריק ומוציא נגדה ע"כ עלמות אהבוך אלו גרים שבאים ונתוספים על ישראל שהמשל שק של אגוזים הוא ממש דומה למשל של יין שמחזיק העיקר והתוספת וכמו שהמשיל ר' אליעזר בשבת והובא לעיל ודוק היטב: וא"כ לפי זה אין לפסוק הכרע שר' יהושע מפרש לשיטתיה ור' ישמעאל מפרש לשיטת ר' אליעזר אמנם איהו ממשיל התורה ליין כמו שר' אליעזר ממשיל לשק מליאה אגוזים ומפרש הקרא כמו שיתבאר לעיל ולכך סמוך לי' ע"כ עלמות אהבוך וכל חד וחד טעמו ונימוקו עמו ולכך לא רנה ר' יהושע לגלות לו טעם של דבר מפני מה אסרוה גבינות עכו"ם דאיהו לשיטתי' אזל ודוק היטב כי נכון הוא

ובזה תבין ותשכיל מה דפליגו התם במדרש ר' יוחנן אמר חביבה דברי תורה מדברי סופרים וחבריא משמי' דרי יוחנן אמרי חביבין דברי סופרי' מדברי תורה והיינו ממש פלוגתא דר' יהושע ור' ישמעאל כמו שנתבאר לעיל. ובזה הענין מבואר נמי מה שאמר שם במדרש ר' חנינא אומר חמורין דברי סופרי' מדברי תורה ודברי נבוא' שנאמר אל תטיפו יטיפון וסיפי' דקרא אטיף לך ליין וגו' והכי פירושו לפי דקשי' לי' לר' חנינא שמתחילה אמר הכתוב אל תטיפו בלשון נוכח ואחר כך אמר יטיפון בלשון נסתר ולבסוף מסיק אטיף לך ולכאורה סתרי אהדדי פ"כ מפרש הקרא הכי והיינו לפי שהקדמנו משל דר' יהושע לחביות שמן שאם נותן לתוכו מים יוצא השמן ורצונו לומר שע"י שמוסיפין גזירות וחומרות סוף. אף דברי תורה אין מתקיימין וכה"ג איתא במדרש שם על פסוק לריח שמניך שהתורה נמשל לשמן מה שמן נכנס לתוכה טיפה של מים יוצא כנגדו טיפה של שמן וכו' לזה אמר הכתוב בדרך משל אל תטיפו והמשיל הנבואה נגד דברי תורה למטיף טיפה של מים לתוך חביות מליאה שמן שיוצא כנגדו טיפה של שמן אף אתם הנביאו' אל תוסיפו לנבא להוסיף גזירות על דברי תורה והיינו אל תטיפו ומפרש הקרא הטעם על זה יטיפו הכוונה בזה שהם יטיפו לחוץ מחביות שמן שבידם שהיא התורה ר"ל עתה יוציאו טיפה א' מן התורה נגד הטיפה שקבלו ודברי תורה חביבה מדברי נבואה לפיכך אל תטיפו ותוסיפו על דברי תורה כדי שלא אתי לבטלי דברי תורה עצמה מתוך ריבוי הגזירות כמו שנתבאר לעיל. אבל בסיפי' כתיב אטיף לך ליין והיינו שהתלמידי חכמים יטיפו טיפה שלהם לחוך חביות ורשאים להוסיף גזירתם על דברי תורה ולא ניחוש ממה שיצא כנגדם טיפה של תורה ר"ל דאתי לבטלי על דברי תורה לפי שדברי סופרים חביבין מדברי תורה וא"כ כל שכן שד"ס חביבין מדברי נבואה לפי שד"ת חביבין מנבואה, ואפיה דברי סופרי' חביבין מד"ת שהרי מוכח שד"ס חביבין מד"ת דאל"כ האיך רשאין להוסיף גזירתם על דברי תורה והיינו שמביא בעל המדרש המשל למלך ששלח שני שלוחים על אחד מהן כתב אם מראה לכם חותמי ע"ד שאמרו חז"ל בשבת דף נ"ה חותמו של הקב"ה הוא אמת ולפי זה אתי נמי שפיר דמייתי האי קרא כי יקום בקרבך נביא וגו' וסמיך לא תשמע אל דברי הנביא ההוא וגו' והיינו כשרוצה להוסיף דבר על