ברית שלום (מגילות הגדה של פסח) כא

להרבות בגזירה ולא לאסור בהנאה כדי שיכולה להתקיים דברי תורה ור' ישמעאל השיבו דודייך כוונתו בלשון רבים ומשמע דברי תורה ודברי סופרים שניהם כא' טובים והיינו דסבירא לי' כר"א דאמר גדשו סאה והמשיל לאגוזים וא"כ שפיר יכולין להוסיף ולהרבות בגזירות וא"כ הדרא שאלתי לדוכתי' אמאי לא אסרוה כהנאה: ואין לפרש דהכי השיבו דודייך היינו בלשון נקיבה א"כ דברי סופרים חביבים מדברי תורה ואתי נמי שפיר שאלתו: זה אינו דאם כן קשה מנא לי' דקרינן דודייך בלשון נקיבה דילמא קרינן דודיך בלשון זכר ואם יש לר' ישמעאל איזה הוכחה דקרינן דודייך לפי שדברי סופרים חביבים מדברי תורה הי' לו להביאה אותה הוכחה כמו ר' יהושע שהביא הוכחה לדבריו אלא וודאי הכי קאמר דודייך היינו בלשון רבים ומשמע דברי תורה ודברי סופרי' ומשפטי ה' צדקו יחדיו ועל זאת אין צריך הוכחה דהי מנייהו מפקת בשלמא אי לא מרומז בקרא אלא חדא שפיר הוי לי' לאקשויי מנלן לאפיק הא ועייל הא דלמא איפוך אנא אבל השתא דשניהם מרומזים בכתוב יבא שניהם והי מנייהו מפקת: אמר לו ר' יהושע אין הדבר כך רצונו לומר וודאי כוונת הפסוק יכול להיות כדבריך והיינו דיש לפרש דודייך בלשון רבים, ד"ת וד"ס ויש לומר ששקולין הן אבל אין הדבר כן ר"ל מצד הדבר והענין נסתר דבריך לפי דסבירא לך דאפשר לקיים גזירת הסופרים ודבר תורה והיינו משום דס"ל כר"א דאמר גדשו סאה והמשיל לאגוזים (כמו שהובא לעיל בירושלמי) אמנם אינו כן שהרי חבירו בא ליסד עליו לריח שמניך שמן תורק וגו' הכוונה בזה דר' יהושע אזל לשיטתי' שהמשיל לחביות של שמן אם נותנין לתוכו מים השמן יוציא א"כ אי אפשר לפרש דהכתוב מרמז על שניהם על דברי תורה ודברי סופרים שהרי אמר לריח שמניך ר"ל שהתורה נמשל לשמן ולא לאגוזים וזה שאמר הכתוב שמן תורק הכוונה בזה כשתתן לתוכו מים תורק השמן ויוצא לחוץ כך כשדברי סופרים נכנס יוצא דברי תורה או איפכא וא"כ או דברי סופרים חביבים או דברי תורה חביבים, וא"כ מילת דודיך אין לו הכרע דיש לפרש דודיך בלשון זכר והיינו תורה שבכתב ויש לפרש דודייך בלשון נקיבה והיינו דברי סופרים וא"כ אי אפשר להוסיף על גזירתם ולכך לא אסרוה בהנאה ודוק הפוך בה והפוך בה

עוד לאלוק מילין לפרש לפי שבעל המדרש בעצמו השתדל למצוא טעם למה לא גילה הטעם שלא אסרוה הגבינות בהנאה כמו שמפרש בסמוך ומה טעם לא גילה לו א"ר יונתן מפני שבקרוב אסרוה ור' ישמעאל קטן הוה רצונו לומר לפי שגזירה חדשה היא ואם יגלה הטעם אפשר שיבטלו ומשום כבוד אלקים הסתר דבר והיינו ממש כמו שאמרו בשבת והובא לעיל ולכך לא גילה לו וכה"ג אמרו חז"ל במסכת עכו"ם דף ל"ד לפי שאין מגלין טעם של גזירה עד שנשתקעה שנים עשר חודש כדי שלא יבואו ויבטלוה וזה שאמר ר' יהושע לר' ישמעאל האיך אתה קורא ר"ל לפי שר' יהושע אזיל לשיטתי' דס"ל מחקו את הסאה שאין העולם מקיימין הגזירה וע"כ ד"ת חביבים מד"ס ולכך קרינן דודיך בלשון זכר דהיינו תורה שבכתב כמו שכתבו המקובלים והובא לעיל וא"כ דברי תורה חביבים ולפי שיש לחוש לביטול הגזירה על כן לא אגלה לך הטעם מפני מה אסרוה גבינות העכו"ם וכדמסיק בעל המדרש