ברית שלום (מגילות הגדה של פסח) כ

ורמונים והיא מקיאה כמו כן קודם שגזרו על נתינת הכיס היו מותרין להוליכן פחות פחות מארבע אמות מתוך כך אתי לאתויי ד' אמות ברה"ר כעריבה זו שהיתה מקיאה עד שהסרו האגוזים ורמונים שוב לא הקיאה וכו' והשתא ר"א ור"י שניהן לשבח ולא כפירש הקונטרס דלא משמע הכי בירושלמי בפרק קמא דמכילתין דאמר התם אמר לי' ר' אליעזר אלו היתה חסירה ומלא' יאות חבית שהיא מליאה אגוזים כל מה שאתה נותן לתוכ' שומשמין היא מחזקת אמר לי' ר"י אלו היתה מלאה וחסרוה יאות חבית שהיא מליאה שמן כל מה שאתה נותן לתוכ' מים היא מפזרת השמן מ"ר: ואדרבא נרא' לי שהירוש' קשה לו דלא שייך למימר גבי מים כמו שמפרש ר"י גבי נותן לתוכה אגוזים ורמונים ע"כ לשון התוספת. שמעינן מהירושלמי דר' אליעזר מדמה מילתי' לחבית של אגוזים והיינו לשבח ששפיר עבדו חכמים שהוסיפו גזירה על גזירתם ור' יהושע מדמה מילתי' לחבית מליאה שמן וכו' וסבירא לי' דלא שפיר עבדו דהוסיפו דמתוך כך אתו לבטלו דברי תורה ואתו לאתויי ד' אמות בר"ה והיינו לפירש"י, וכן מסקו בתוספות שמדברי ר"י מוכח כפירש"י:. ועוד נקדים מה שכתבו המקובלים ואיתא נמי ברקנטי שהתורה שבכתב נמשלה לחתן ותורה שבעל פה נמשלה לכלה ולכאורה יפלא הדבר מה ששאל ר' יהושע לר' ישמעאל האיך אתה קורא דודיך בלשון זכר או דודייך בלשון נקיב' מאי נפקא מינ' אי קרינן בלשון זכר או נקיבה. אבל לפי מה שהקדמנו בשם המקובלים תבין ותשכיל דברי חכמים וחידותם שכך היתה שאלתו כמו שפליגי במדרש אי דברי תורה חביבים מדברי סופרי' או איפכא דמילת יין יש לפרש דקאי על דברי סופרים שנמשלו ליין ויש לפרש נמי דקאי דברי תורה עצמה כמו שמפורש שם במדרש וכדבעינן למימר לקמן וא"כ כך היתה שאלתו האיך אתה קורא ק אתה קורא דודיך בלשון זכר אם כך פירש הכתוב הכי כי טובים דודיך היינו תורה שבכתב מיין מדברי סופרים שנמשלו ליין לפ"ז נשמע שדברי תורה חביבים מדברי סופרים וכן הוא הסברא החיצונה. אבל אם אתה קורא דודייך בלשון נקיבה, א"כ פירש הכתוב הכי טובים דודייך היינו דברי סופרי' מיין מיינה של תורה לפ"ז שמעינן דדברי סופרים חביבים מדברי תורה כמו שמפורש שם במדרש אפי' אם יאמר לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין שמע לו ואפי' נגד התורה כדקי"ל בהוראת שעה כמו שיתבאר לקמן

ומעתה לא נפלאת ולא רחוקה היא ממך מה שאמרו במדרש והכי קאמר השיאו לדבר אחר ר"ל שלא רצה להפליגו בדברים אלא שהשיאו לדבר אחר ומאותו דבר ימצא תשובה, לשאלתו מפני מה לא אסרוה ולכן אמר לו ר' יהושע ישמעאל אחי האין אתה קורא וכו' פי' לפי שר' יהושע אזיל לשיטתו דסבר במסכת שבת מחקו סאה והיינו כפירש"י שעל ידי שהרבו לגזור ולהחמיר אתו לידי מחק לעבור על דברי תורה ובזה מתורץ שאלתך דמפני מה לא גזרו לאסור בהנאה לפי שאנו קורין דודיך לשון זכר והיינו לפי שתורה שבכתב חביבה מדברי סופרים כמו שמפרש הקרא כי טובים דודיך מיין מיינה של דברי סופרים (והיינו היפוך ממה שדרשו במדרש) ולכך לא אסרו בהנאה דהרי ע"כ דברי תורה חביבים מדברי סופרים ואם נרבה בגזירות אתי למחוק את הסאה ולעבור על דברי תורה עצמה מוטב שלא