ברית שלום (מגילות הגדה של פסח) יח

התורה פ"כ. ולפי המדרש הזה צריכין לומר הא דכתיב בתריה כי טובים דודיך מיין לריח שמניך טובים וגו' נמי המלאכים אמרוהו ודבר זה צריך ביאור מאי ענין זה לטענתם שרצו לקבל את התורה. ועוד יש לדקדק מה שאמרו מלאכי השרת אמרוהו מה, הי' חסר אם הי' אומר מלאכים אמרוהו, ומה יתן ומה יוסיף מילת השרת והוא אך למותר: ויבואר על פי מה דאיתא במסכת כתובות דף ס"א ובטור אורח חיים סי' קכ"ט הכל משהין מפני השמש חוץ מבשר שמן ויין ישן וכו' כללא דמלתא כל מידי דאית לי' קיוהא או ריח אין משהין מפני השמש (וצריך ליתן לו) ובמדרש רבה לריח שמניך אלו משמני של תורה ודרש מילת שמניך מלשון שומן. וזה שאמרו במדרש אמרו מלאכי השר"ת מילת השרת דייקא כוונתם אף שאנו משרתים ושמשים וישראל הם בניך מכל מקום ראוי נמי ליתן לנו התורה ולמה כן לכך מפרש ואזיל הכתוב כי טובים דודיך של תורה מיין שאין משהין בפני השמש וטעמא מאי לרי"ח כיון דאית לי' ריח אין משהין שמניך היינו משמנה של תורה א"כ יש לה דין יין ישן ובשר שומן שאין משהין בפני השמש לכך אמרו ישקני מנשיקות שנשק לבניו ודוק היטב כי נכון הוא ישמע חכם ויוסיף לקח טוב

כי טובים דודיך מיין ואיתא במדרש רבה וז"ל תמן תנינן שאל ר' ישמעאל את ר' יהושע כשהיו מהלכין בדרך מפני מה אסרו את גבינת העכו"ם אמר לו מפני שמעמידין אותה בקיבת נבילה וכו' א"ל אימא מפני שמעמידין בעגלי עכו"ם (כן גרס המתנות כהונה וכן הוא בהדיא במסכת עכו"ם דף כ"ט ע"ב) א"ל א"כ למה לא אסרוה בהנייה והשיאו לדבר אחר אמר לו ישמעאל אחי האיך אתה קורא כי טובים דודיך מיין (פירש דודיך הוא לשון זכר דודייך הוא לשון נקיבה) א"ל דודייך (הכי גרסינן בגמרא) אמר לו אין הדבר כן שהרי חבירו בא ליסד עליו כן (כלומר להוכיח עליו) לריח שמניך טובים (פירש המתנות כהונה שמניך הוא ג"כ לשון זכר והכל סיפור אחד הוא ואם תאמר גם הוא קורא בו שמנייך לשון נקיבה סיפי' דקרא על כן עלמות אהבוך לא שייך למימר לנקיבה כן פירש"י בפ' אין מעמידין) ולמה לא גילה אמר ר' יונתן מפני שבקרוב אסרוה ור' ישמעאל הוה קטן וכו' ר' חמא בר עוקבא מקשי אם להפליגו הי' מבקש הי' לו להפליגו מחמשה הכרעות שבתורה, ואלו הן שאת ארור מחר משוקדים וקם וכו' שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן אמר חביבין דברי סופרי' כדברי תורה וכו' חבריא בשם ר' יוחנן חביבין דברי סופרים יותר מדברי תורה וכו', ר' חנינא אומר וחמורים דברי סופרי' מדברי תורה ונבואה כתיב אל תטיפו יטיפון (וכתב המתנות כהונה וגו' גרסינן ור"ל דכתיב בסוף אטיף לך ליין ולשכר הרי שהנבואה נקראת יין וכאן כתיב כי טובים דודיך מיין וה"ג בירושלמי בפ"ק דברכות ובפרק אין מעמידין ובפרק אלו הן הנחנקין דכתיב אל תטיפו יטיפון וכתיב אטיף לך ליין ולשכר) משל למלך ששלח פלמנטרין שלו (פירש שלוחים) למדינה על אחד מהן כתב אם מראה לכם חותמי שלי האמינו ואם לאו אל תאמינו לו ועל אחד מהן כתב אפילו אינו מראה לכם חותמי שלי האמינו לו כך בדברי נבואה כתיב כי יחם בקרבך